בשיעורי המבוא, כפי שהיה בשנים הקודמות, "פרויד" יהיה הבסיס; והפעם סביב הנושא של הפרוש הלאקאניאי. פרויד ראה, כבר בשנת 1920, כי האפקטים של הפרשנות שהוא המציא הלכו והתפוגגו. הפוסט-פרוידיאנים, שגם הם הבחינו במכשול שהציבה הפרקטיקה הפסיכואנאליטית עצמה, שמו את כל הדגש על "התנגדות", ומכאן - בפרוש ההתנגדות והעברה. לאקאן, מוקדם מאד בהוראתו, בשנת ה-1950, הציע מפתח לקריאת התופעה: "ההתנגדות של האובייקט—כתב—מן הזמן שהיא ניתנת לקריאה בתוך הדיאלקטיקה של האנאליזה, נבחנת כאליבי של הסובייקט". לומר, הוא הזמין את הפסיכואנאליטיקאיים לתור אחר הכלים החדשים בתוך השדה של הדיבור והשפה, על ידי מיקומה הנכון של השאלה על-אודות הסובייקט.
חומר קריאה למפגש הבא -
Reference Texts for the Preparation of the Congress / Jacques-Alain Miller
