אובייקט כלום

לקרוא ולשרוף

בסרט לקרוא ולשרוף יש שיר הלל לטיטאניק. מהותית. ל מה קורה כשהאדם מגדיל בערכו. האחים כהן מסתכלים לנו בעיניים וזה לא דבר של מה בכך. "גובה העיניים". בכל פעם שהאדם מסתכן או שלא נזהר מספיק באומדן ערכו יהיה נדון לאי אלו נזקים. כל הדמויות ללא יוצא מהכלל חושבות שמגיע להם יותר והם מנסים לעשות את זה איש איש בדרכו וסגנונו, לאחר שנופל לידיהם הדבר אבל לרוב בהפתעה. בסרט יש מועקה ופחד בלב כולם ובעיקר בלב גיבורה ראשית שיש לה את הסידור הזה עם הגוף שלה עצמה (מגיע לי גוף אחר ובשל כך אני במועקה). לכולם יש משהו להיפטר ממנו, משהו מיותר שמפריע בדרך. שומן, אישה, דבר, תהילת יתר, תת תהילה. הם לא אנשי המילים. המילים, אפשר לומר, לא לוקחות אותם לאן שהם רוצים. לכאורה, אף אחד לא מדייק. כולם עם זאת מפספסים, כל הזמן. אך הבלתי אפשרי שבאפשר הכל, או הבלתי אפשרי שבנגיעה באיווי מביא אותם בדיוק להיכן שהם רוצים - לנקודה שבה אין אפשרות בחירה. שם הסרט עושה חסד עם העלילה. אם אתה נחשף לחומר לא ידוע, עדיף שלא תלהטט איתו. זהו בידור לשמו וזו גם דרך האנליזה. כשנתקלים ב"חצי בננה" (סירוס?/מסמן כלשהו) יש לקרוא אותה, לתת בה סימן,  להחזיר לדובר ולשרוף. אז מה עושים האחים כהן? - קח את המעט הזה שהוא לא מעט, תצפה בו ותלך. אל תדון במשמעויות חבויות ובמסרים דימיוניים. האומנות היא תמיד אבסטרקטית שזה מה שזה סובייקט. אנחנו רצים בהמוננו לצפות בסרט חדש של האחים כי זה "הדבר" ורואים בקולנוע את חבורת הגטו התל אביבי היודעת בדיוק מה הדבר, איך להראות ומה לראות. והאחים מראים להם: הדבר הוא הכלום. ההכל שבסרט מעיד על הכלום ההכרחי. והדימוי המייצג האולטימטיבי הוא המכשיר שבונה ג'ורג' קלוני. מדובר בכסא הנע על ציר קדימה ואחורה וכשהוא זז לאחור, מתרומם מהחור שבמרכז הישיבה דילדו. הוא ראה כזה בחוברת או בערוץ הקניות ב 1000 דולר והחליט שזו הוצאה גבוהה מידי (בטח אם זה רק בשביל אשתו) ובנה בעצמו כזה, מתנה לאשתו. תגידו - כי הוא בוגד בה ואין לו חשק לספקה, ניתן לומר כיד הדמיון, ואולם, זו מתנת ההתענגות, הסיפוק הכושל או הבלתי הפסקות מלהיכתב של עצם האנליזה (האלפה). הסרטים של האחים הם זה. הבלתי היפסקות מלהיכתב ה - (++). זו פיסה נאמרת ללא סוף וללא עצם שהיא המהות. העצם הזו, הדילדו שעולה ויורד, לא מגיע עם מנגנון עצר, יכול להיות מופעל בכל זמן ועל-ידי כמעט כל אחד. זו יכולה להיות מתנה משונה או פרוורטית אבל זו מתנת הסרט כולו - גם שכולם מתים וגם שאובדים החלומות וגם שהמכשיר מתנפץ, שזה ה (- +) אין דבר שבאמת יכול להפסיק אותה. את ההתענגות.

מאת אורנה קסטל