לקראת סמינר מבוא 2008-2009: ערך הפירוש האנליטי

                                                            ביבליוגרפיה 

בשעורי המבוא, בדומה לשנים עברו, "פרויד" יהיה הבסיס; והפעם נעסוק בפירוש האנליטי, אשר עבור פרויד, אם נתעמק בכתביו, קיבל ערכים והדגשים שונים לאורך עבודתו. ערכים והדגשים שהוכתבו בו בזמן על-ידי תוצאות הפרקטיקה והנסיון הקליני ועל-ידי השינויים שחלו בתיאוריה ובמטהפסיכולוגיה. דבר זה יסייע לנו לרדת אל תשתיות הפירוש הלאקאניאני, אל השאלות והתשובות הגלומות בה ואל הפרגמטיקה שלה.

נראה מייד כי החלק הארי של הביביליוגרפיה המובאת להלן נוגעת לפירוש החלומות. אין זה צריך להפתיענו יתר על המידה: לא רק שהחלום עבור פרויד, מן הצעדים הראשונים, הוא "דרך המלך אל הלא-מודע", אלא שיכולים אנו גם לראות בו אבטיפוס לפרקטיקת הפירוש הפרוידיאני בכלל, על צורתה, כיווניה ומטרותיה, כמו גם על משבריה וגורלותיה. 

 1. ונתחיל מן הסוף דווקא (הטעם לכך עוד יתברר...):

     זיגמונד פרויד (1937), הבניות באנליזה, בקובץ: הטיפול הפסיכואנליטי. ת"א: עם עובד

ייתכן ושיאו החתרני והמרחיק לכת עד מאד של מאמר מאוחר זה של פרויד טמון בין שורותיו האחרונות: "מחשבות השווא של החולה נראות בעיני שוות ערך להבניות שאנו בונים בטיפול האנליטי...כשם שההבנייה שלנו פועלת אך ורק הודות לכך שהיא משיבה חלק מסיפור החיים שהלך לאיבוד, כך חייבת מחשבת השווא את כוחה המשכנע לאותה פיסת אמת היסטורית  שגוייסה במקום המציאות הדחויה".    

אילו מסקנות נוכל להסיק מכאן באשר לפירוש והלא-מודע? באשר למחשבת השווא... והסימפטום?

2. נוכל אפוא להתחיל עתה מבראשית:

    זיגמונד פרויד (1900), פרק II: השיטה של פירוש החלומות; אנליזה של חלום לדוגמה.
    מתוך: פשר החלומות. ת"א: יבנה.       

בפרק זה פורש פרויד את מצעי שיטתו הקפדנית לפתירת חלומות. תוך כך הוא מציג ומנתח חלום אחד שלו לשם הדגמה, חלום הנודע בשם "חלום הזריקה לאירמה", ושעליו כתב פרויד לפליס ידידו כי "סוד החלום" התגלה לו בו. פרויד מתכוון בעיקר לערך החלום כ"ממלא משאלה". אולם אם נוסיף ונעיין בחלום זה, כפי שעשה לאקאן, נראה כי בחלום זה ובפירושו התגלה לפרויד בבהירות יתרה ובהפתעה גדולה מה טומן בחובו הפירוש באשר לאנאליטיקאי ובאשר ללא-מודע, בהיותו אקט המבוסס על "המילה", "ומילה שאינה אומרת דבר, זולת היותה מילה" (ז'אק לאק'אן, פרק 8: "חלום הזריקה לאירמה, מתוך: סמינר II).

3. עברו קרוב ל-11 שנה מאז "פשר החלומות": הפציינטים, מתברר, אכן חולמים, ולעיתים קרובות חולמים  בשפע... איזה מקום יש להעניק עתה לחלומות במהלך האנליזה כולה?

    זיגמונד פרויד (1911), השימוש בפירוש חלומות בפסיכואנליזה, בקובץ: הטיפול הפסיכואנליטי. 
    ת"א: עם עובד.

"...אלא שבינתיים הטיפול מפגר אחרי המציאות העכשווית ומנתק כל מגע עמה. נגד טכניקה מעין זו [כלומר, זו החולמת לפרש כל חלום וחלום, ובשלומותו- הערה שלי] חובה להציב את הכלל האומר, שיש חשיבות רבה בטיפול להכרת פני השטח הנפשיים של החולה בכל רגע ורגע...כמעט אף פעם אין לזנוח מטרה טיפולית זו לטובת העניין בפירוש החלומות".

מהו הדבר הטמון כאן? אילו השלכות יש לכך לסוגיית הפירוש בכללותו? ומיהו באמת זה המפרש באנליזה? הפתעה קטנה אולי נכונה לקורא המתעמק במאמר קצר ומעט אניגמטי זה...

4. נפנה מכאן למאמר "הטכני" הבא:

    זיגמונד פרויד (1914), היזכרות. חזרה ועיבוד. בקובץ: הטיפול הפסיכואנליטי. ת"א: עם עובד

לא הכל "חלק ומשביע רצון" באנליזה.. אם מטרת הפירוש הייתה להתגבר על ההדחקה ולמלא את "החורים   בזכרון", הרי באה החזרה, שמשמעותה "להעלות באוב פיסת חיים אמיתית" וטופחת על פנינו פעמים רבות "...המטופל אינו נזכר בדבר ממה שנשכח וההודחק, אלא פועל את הדברים (acting out). הוא משחזר אותם, וחוזר עליהם, כמובן במבלי לדעת שהוא חוזר עליהם".

על גבולות הפירוש; על מקום האקט באנליזה ועל מקום החזרה ("פיסת החיים")... וההעברה ("החוויה הממשית") – ועל יחסן אל הפירוש. מרתק!

5. שני המאמרים הבאים נכתבו סמוך מאד לשני טקסטים קרדינליים ופורצי דרך של פרויד: הראשון בשנה בה נכתב "מעבר לעיקרון העונג", והשני בשנה בה נכתב "האני והסתם". יש בהם אפוא גם כדי להעיד ולרמוז על אילו משברים ותמורות מהותיות שחלו בעמדתו של פרויד.

   זיגמונד פרויד (1920), על הפסיכוגנזה של מקרה הומוסקסואליות נשית. מתוך: מיניות ואהבה.
   ת"א: עם עובד.

יש לנו תמיד עניין רב לשוב ולעיין במקרה זה, שהוא כמדומה המקרה האחרון שאותו הציג פרויד בהרחבה, אם כי לא באותה מידה של הרחבה כמו מקריו הידועים האחרים. אולם כאן נתמקד במכונים בפיו של פרויד במאמר זה "חלומות מרצים כוזבים".

על חלומות ממין זה, יש שיאמרו, כותב פרויד: ""ובכן גם הלא-מודע עלול לשקר, הלא-מודע הוא הגרעין האמיתי של חיי הנפש שלנו, אותו יסוד המצוי בנו, שקרוב אל האלוהי הרבה יותר מאשר המודע העלוב שלנו! כיצד ניתן אפוא לסמוך על פירושי האנליזה?..."

האם החלום הוא הוא הלא-מודע? האם הצדק עם יונג, למשל, אשר ראה בלא-מודע את מיסתורין הוויתנו  הניתן כולו לחשיפה ולפירוש סמלי? האין בו משחקי אמת-שקר מעודנים? או, האין בו מן הלא ניתן לאמירה או למובן? וכיצד יש לראות את הפירוש בהקשר זה?

6.  על לדעת לעשות עם החלום.

     זיגמונד פרויד, הערות על הלכה ומעשה בפירוש חלומות. מתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. ת"א: עם עובד.

 "אילו מסקנות רשאים אנו להסיק מחלום שתורגם נכון? יש לי הרושם שבנקודה זו לא תמיד הצליחה הפרקטיקה האנליטית להימנע מטעויות ומהערכות-יתר, דבר הנובע בחלקו מהכבוד המופרז שאנו רוחשים ל"לא-מודע המסתורי"....לא קל להגיע למסקנות כלליות בדבר ערכם של חלומות שתורגמו נכונה". 

על טכניקות מרובות בפירוש חלומות במהלך אנליזה; על גבולות החלום והלא-מודע באנליזה; על הלא-מודע כממשי

7. לבסוף, נקנח עם הדברים שנשא פייר-ג'יל גגן, נשיא NLS, לקראת הכנס של ה-NLS לשנת 2009 : 

    "הפירוש הלאקאניאני"

 מדבריו: "הפירוש מתיר את סיבוכי הסובייקט בסמלי, בדמיוני ובממשי של הגוף. הפירוש מכוון לכך שהסובייקט יוכל "לדעת לעשום שם" עם מה שיוותר לאחר סיבוב של ריפוי או לאחר ריפוי שהובל עד לסיומו. הפירוש מוביל אפוא לצורה מסויימת של סיפוק". 

הדברים בשלמותם מופיעים באתר דורa

מבל גרייבר ושלמה ליבר